אוגוסט במדגסקר – מושלם? תלוי למי

בחודש אוגוסט, מדגסקר נמצאת בעיצומה של העונה היבשה. המשמעות המיידית: מזג האוויר יציב, כמעט אין גשם, והטמפרטורות ביום נעימות – סביב 24-28 מעלות צלזיוס. בלילה, במיוחד באזורים הגבוהים כמו אנטננריבו (Antananarivo) והפארקים של דרום-מרכז המדינה, הטמפרטורות יכולות לרדת ל-10 מעלות ואף פחות.

במהלך אוגוסט, כל הלמורים פעילים – ללא יוצא מן הכלל. הלמור הטבעתי, למור הסיפאקה, למור הבמבוק – כולם ערניים, אוכלים, נעים בלהקות, מחפשים מזון ובעיקר – סקרנים ונגישים לצפייה בטבע הפתוח. גם זוחלים, כמו זיקיות ענק ונחשים, פעילים ומתחממים על גזעי העצים בשעות הבוקר המאוחרות.

אך חשוב לדעת: מדובר בשיא העונה. המטיילים נוהרים – בעיקר מצרפת, גרמניה וישראל. הפארקים הלאומיים עמוסים, מחירי המלונות נוסקים לעיתים ב-30%-50%, וחוויית הבידוד המדגשקרית עלולה להיפגע. אם אתה אוהב שקט, מרחבים ורגעים אינטימיים עם הטבע – אוגוסט הוא קצת פחות "בתולי".

ספטמבר – הזמן הנכון למי שמבין

ספטמבר הוא סוד שמור. החודש הזה נמצא על התפר שבין סוף העונה היבשה לתחילתה של פריחה חדשה. הלילות מתמתנים, מזג האוויר נהיה רך ונעים יותר – במיוחד באזורים ההרריים. ובעיקר – הלחץ של המטיילים יורד. רבים מהתיירים האירופאים חוזרים לביתם בסוף אוגוסט, והמסלולים נפתחים שוב לשקט, לפסטורליה ולמפגש אמיתי עם מדגסקר הפראית.

גם בספטמבר – כל הלמורים עדיין פעילים. זוהי התקופה שבה חלק מהמינים מתחילים את שלב ההריון, ואפשר לעיתים לצפות בהתנהגות חברתית מעניינת: התגודדות סביב עצים מסוימים, קריאות תקשורת בין פרטים, ולעיתים אף חיזור.

היתרון הסודי של ספטמבר הוא בפריחה – עשרות סוגי סחלבים וצמחייה ייחודית למדגסקר מתחילים לפרוח מחדש. זהו חודש שבו גם הציפורים מתחילות לחזור, והשמיים מתמלאים בשירה טרופית.

מתי הלמורים נכנסים לתרדמת חורף?

המיתוס על "תרדמת קיץ" או "למורים ישנים באוגוסט" – אינו מדויק. מרבית מיני הלמורים במדגסקר אינם נכנסים לתרדמה כלל. עם זאת, יש מין יוצא דופן – למור השומן הזנבי (Fat-tailed dwarf lemur – Cheirogaleus medius) – שהוא היונק היחיד במדגסקר שנכנס לתרדמת חורף אמיתית.

אבל הנה הסוד: הלמור הזה פעיל רק בלילות, חי בצפון-מערב האי, ותרדמת החורף שלו מתחילה לקראת סוף ספטמבר או אוקטובר, בהתאם לטמפרטורה המקומית ורמות הלחות. כך שבחודש אוגוסט הוא עדיין ער, אך קשה מאוד לראות אותו – גם כי הוא מוסתר היטב וגם כי פעילותו מוגבלת לשעות החשיכה המוחלטת.

לסיכום – כל הלמורים שאתם פוגשים במהלך טיול רגיל, בפארקים כמו אנדסיבה (Andasibe), רנומהפאנה (Ranomafana), אנקאראנה (Ankarana) או איסאלו (Isalo) – ערים, פעילים ובלתי נשכחים, גם באוגוסט וגם בספטמבר.

אז מה עדיף – אוגוסט או ספטמבר?

התשובה תלויה בך.

אם אתה אוהב מזג אוויר מושלם, לא אכפת לך מתיירים, ואתה רוצה לראות את מדגסקר בשיאה – אוגוסט הוא הזמן הנכון עבורך.
אבל אם אתה רוצה לחוות את המדינה עם קצת יותר רוגע, פחות המולה, פריחה מרהיבה והתנהגות חייתית מסקרנת – ספטמבר יעניק לך חוויה עמוקה ואותנטית יותר.

יש לזכור שברוב אזורי מדגסקר אין עונות חורף או קיץ קלאסיים. יש עונה רטובה (נובמבר עד אפריל) ועונה יבשה (מאי עד אוקטובר). ואוגוסט-ספטמבר הם לב ליבו של הזמן הטוב ביותר.

המלצות סודיות למי שבא בעונה הזו

📍 שמורת אנדסיבה (Andasibe)

בחודש אוגוסט-ספטמבר תמצאו בה את האינדרי – הלמור הגדול בעולם – קורא בקולו העוצמתי עם שחר. החוויה הזו בלתי נשכחת.

🌿 הפארק הלאומי רנומהפאנה (Ranomafana)

מושלם לטיולים באוגוסט. תנאים אידיאליים לצפייה בזיקיות נדירות כמו Brookesia – מהקטנות בעולם.

⛰️ הרי איסאלו (Isalo)

המסלולים פחות חמים בספטמבר, וזו תקופה מושלמת לשחייה בגבי המים הצלולים. הנופים הירחיים מתמזגים עם ירק חדש שמתחיל לצמוח.

מילת סיכום

אם הגעת עד לכאן – סימן שמדגסקר כבר בלב שלך. זו מדינה שלא דומה לשום מקום אחר. בין אם תבחר באוגוסט או בספטמבר – תזכה לחוויה שמעטים זוכים לה.

אבל אם תוכל לבחור – ספטמבר הוא החודש המושלם בעיניי. הוא משלב בין טבע פראי, מזג אוויר נעים, בעלי חיים פעילים ונוף שמתחיל להתעורר מחדש – מבלי להתמודד עם המוני תיירים.

זו לא רק עונה – זו הזדמנות נדירה להרגיש את מדגסקר כפי שהייתה מאות שנים קודם לכן. פראית. אותנטית. נושמת.

אם אתה באמת רוצה לראות את הלמורים קופצים בינך לבין העצים – תגיע בשקט של ספטמבר. ואל תשכח לעצור מדי פעם – כדי לשמוע את השקט המלא חיים של מדגסקר.